מעצר עד תום ההליכים לנאשם בביצוע שירות עבור החמא"ס, לרבות פגיעה בנשיא ארה"ב שעה שביקר באזור

העורר, חסן עיסא חסן קריע, יליד 1987 תושב אבו דיס, נעצר על ידי כוחות הביטחון בחשד כי היה מעורב בשורה של עבירות חמורות נגד ביטחון האזור. לימים, משהסתיימה חקירתו, הגישה התביעה הצבאית כתב אישום נגדו המחזיק 5 עבירות. עבירות אלו הינן עבירות חמורות ועניינן ביצוע שירות עבור חמא"ס, קשירת קשר לייצור מטעני חבלה בקבוקי תבעירה רימוני יד וטילים, ניסיון לייצר חומר נפיץ וקשירת קשר לפגוע בנשיא ארה"ב שעה שביקר באזור.

בהחלטתו קובע בימ"ש קמא כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית מתאימה לצורך ההליך, ובכל הנוגע לעילת המעצר, קובע ביהמ"ש "העבירות שמיוחסות לנאשם הינן עבירות משולבות, גם פעילות שטח כגון ביצוע שירותים עבור התאחדות בלתי מותרת, גם פעילות במסגרת של ייצור חומרים נפיצים, גם פעילות שאינה מוגדרת כפעילות שטח, אלא פעילות שניתן לבצע אותה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כגון, ברשת האינטרנט." . על כן, הורה ביהמ"ש על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בעתירתה, דורשת הסנגוריה את שחרורו של העורר. הגם, כי לא הייתה כל מחלוקת לגבי התשתית הראייתית הלכאורית בתיק, ראתה הסנגוריה מקום לערןר ביחס למסקנותיו של בימ"ש קמא ככל שאלו נגעו לעילות המעצר. לטענתה, פעילותו של העורר הייתה בעבר, הוא בא ממשפחה מכובדת בעלת מוניטין, וכל מה שיוחס לו בפרט האישום החמישי אינו אלא מעשה קונדס או מעשה שובבות. על כל אלו, טוענת הסנגוריה כי לעורר נסיבות רפואיות מיוחדות, אשר יש בהן כדי לאפיינו כאדם מן השורה וכמי שאין המסוכנות דבקה בו.

לאחר שבחנתי את מכלול טענותיה של הסנגוריה, ולאחר שעיינתי בתשתית הראייתית שהתגבשה בתיק זה, אין לי אלא לקבוע כי לא מצאתי כל נימוק, אשר יצביע על שגגת בימ"ש קמא ואשר יחייב את שחרורו של העורר. השתכנעתי כי התשתית הראייתית אשר בפניי איתנה ומידת המסוכנות של מי אשר היה מעורב בשורה כה ארוכה של עבירות, רבה היא. על כן, מעצרו עד תום ההליכים הכרחי ומתחייב.

כאן המקום לציין כי פסקי הדין שהונחו לעיוני על ידי הסנגוריה, נבחנו בקפידה, אולם, לא מצאתי כי יש בהם ללמד על המקרה שלפניי. השתכנעתי כי המאפיינים עליהם עמד בימ"ש קמא, מצביעים הם על העורר כמסוכן וכמי אשר מסוכנות זו רודפת אותו עד שנעצר. לא אוכל להשתחרר מן ההתרשמות כי העורר שב ועירב עצמו פעם אחר פעם בפעילות אסורה, והגם כי קיימת מחלוקת בדבר מידת מעורבותו בפעילות, זו המפורטת בפרט האישום החמישי, הרי שיש לפעילות זו ללמד על מידת מסוכנותו של העורר. אין כל ספק כי בנסיבות האמורות, אין גם בשאר הנסיבות כדי לדחות את האינטרס הציבורי שיש במעצרו.

אשר על כן, אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 1 באפריל 2008, כ"ה באדר ב' התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: ער התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: